באחד הימים לקחתי את בני לגנו החדש. אחת הגננות נגשה אליו עם סלסלת צדפים ושאלה אם הוא מכיר את הצדפים. הוא אמר שהוא שחק בהם כבר יום קודם, הוא מכיר אותם מצוין. יש אפילו אחד שאפשר לשמוע בו את הים. הוא חטט בסלסלה ומצא צדף קטן אחד, הצמיד אותו לאוזנו ואז העביר לגננת. "הנה," אמר, "זה הצדף הזה. תקשיבי, אפשר לשמוע את המציל."
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה