הערב יורד, ומקום מגורי משתנה (4, 4)

זהו, נמאס לי מבלוגספוט. אני עובר דירה.
ניסיתי להעביר את כל הרשומות דרך כלי ה"יבוא" של וורדפרס, ונראה שהצלחתי, אבל אני בטוח שדברים מסוימים נעלמו (אמבדד וידאו, למשל). אבל לא נורא.
מה שחשוב (לי) זה שעכשיו אני בוורדפרס, ואפשר להגיב בצורה נורמלית.
אז נתראה שם, ובמילים: http://tartei.wordpress.com. אנא, עדכנו את הקישורים שלכם.
זה אומר שעוד מעט אני אמחק את הבלוג הזה.

למה לא לילה? משום שמזל נפל בצום (מ) (3, 5)

אני בוודאי לא הראשון שאומר את זה, אבל יום כיפור הופך לאחד ה"חגים" המהנים ביותר.
זהו באמת היום המשפחתי ביותר, במובן הגרעיני של המילה. אתה שוהה יום שלם עם הקרובים אליך ביותר. אתה לא "עושה את החג" אצל אלה או אצל ההם - אתה נשאר בבית. מקסימום, אתה הולך ברגל לקרובים.
אתה מבלה עם הילדים בחוץ; אתה יכול לתת לצוציק לרכוב על האופניים מבלי לחשוש מכלי רכב (רק למה אנשים לחוצים לצאת לכביש בדיוק כשמופיע הכוכב השלישי? אי אפשר למשוך את זה עוד קצת?). אגב, אם לא היינו עוברים לשעון חורף היה עוד יותר נחמד - עוד שעת אור ללכת ולרכוב על הכביש. עוד סיבה לדחות את שעון החורף לסוף אוקטובר.
לא צריך להכין ארוחות "סדר" - אוכלים אוכל רגיל. לא מדליקים נרות, לא שולחים משלוח מנות, לא יושבים בסוכה ולא אוכלים מצה, סופגניה, אוזן המן או מאכלי גבינה.
פשוט עינוי נפשות כיפי. גם הצוציק אמר את זה היום לפני שנפרדנו בגן: "אני רוצה עוד יום כיפור".
וסליחה מהמדהימה על שעות השינה...

מאד לא ארוך ולפי השמועה דומה לחרק (5)

מזה כחודש מופיעה בבלוג בקורת הספרים שלי ההודעה "Account Suspended". למעשה, ההודעה מופיעה עבור כל אתר הבלוגים www.bloguni.com. אשר על כן העברתי את הבלוג למיקום חדש ועדכנתי את הקישור משמאל. הקישור החדש הוא: http://mybookrevu.wordpress.com.

אם תחזיר לאבא אחרת, יהיה זה שיר מ"הכבש השישה עשר" (3, 3, 5)

באחד הימים לקחתי את בני לגנו החדש. אחת הגננות נגשה אליו עם סלסלת צדפים ושאלה אם הוא מכיר את הצדפים. הוא אמר שהוא שחק בהם כבר יום קודם, הוא מכיר אותם מצוין. יש אפילו אחד שאפשר לשמוע בו את הים. הוא חטט בסלסלה ומצא צדף קטן אחד, הצמיד אותו לאוזנו ואז העביר לגננת. "הנה," אמר, "זה הצדף הזה. תקשיבי, אפשר לשמוע את המציל."