יום רביעי, 14 ביולי 2010

אכזריות היא לאבד את מי שמתעד ויזואלית בן אדם? (3, 4)

קבלתי לינק לוידאו קצר, בן קצת יותר משש וחצי דקות, שכותרתו "כל האמצעים כשרים". זה מיד הזכיר לי, כמובן, את ההגדרה העתיקה: סוס, תרנגול, חמור; חתול, פרה, גמל; חזיר, כבשה, כלב (2, 7, 5). אבל זה לא קשור.


Powered By: VideoBuzz

הסרטון, מטעם בצלם, מספר כיצד מופקעות אדמות פרטיות של פלסטינים (ספציפית באיזור בלעין) לטובת בניית התנחלויות, תוך צפצוף בוטה על החוק. כמו סרטונים אחרים של בצלם, הדברים אינם מפתיעים וגם לא מזעזעים. כמו שכותב ג. אילן בבלוגו, האמת להמיתה, המדינה רוויה בשחיתויות, בחוסר מוסר, באפליה ובעבירות על החוק ללא מענה.

הבעיה של בצלם היא, שהארגון כנראה לא מבין שלישראלי הממוצע, אותו פלסטיני גזול הוא טרוריסט בפוטנציה, או אבא של כמה שאהדים-לעתיד. הישראלי הממוצע רואה את הפנים הכהים ואת השיניים השבורות ובעיני רוחו הוא כבר מדמיין חגורת נפץ סביב מותניו. הישראלי הממוצע שומע את השפה או את המבטא הערבי הכבד, ומיד רואה אותו רוקד על הגגות ב- 11 בספטמבר או כשאוטובוס מתפוצץ. הישראלי הממוצע שומע את הדברים ומפרש לעצמו - "האיש שקרן, כל מה שהוא רוצה זה לזרוק אותנו לים".

כמובן, אני מכליל באופן גס. אינני יודע אם קיים "ישראלי ממוצע" ואם כן, מי הוא. אני מבסס את דברי על שיחות בעבודה עם מספר אנשים, שלפי חתך סוציואקונומי היו אמורים להטות את הממוצע לכיוון השני. המילה גזענות לא גסה: יש אנשים שאומרים בלי בושה - "אני גזען. כשבאים להרוג אותך, אין לך ברירה אלא להיות גזען".

אז למי מכוונים הסרטונים של בצלם? נראה שהם מכוונים למשוכנעים. וההרגשה שלי היא, שחבל על הזמן ועל הכסף.

אין תגובות: