תוכנית טלוויזיה על היווצרותה של השמש, למשל (4, 4)

מערכה ראשונה


(השלושה נכנסים לחדר ישיבות גדול וריק, עם שולחן סגלגל ועליו מספר צגי מחשב דקים).
צבי: וכשמרגול ניסתה את המשקפיים של המאסטרו...
יואבי: כן, זה היה מצוין.
צבי: אבל הכי טוב היה כשהקוּסוֹן החליף למכנסיים הצמודים, ואז...
טמי: טוב, חבר'ה, הזמן קצר. את מי מדיחים היום?
יואבי: דבר אחד ברור, את הערבי אי-אפשר. רבאק, נצטרך אותו לפחות בחצי-גמר, לדואט עם מרים טוקאן.
צבי: לא יודע, זה צפוי מדי. אבל אני מסכים שבינתיים צריך להשאיר אותו. מה עם הלסבית?
טמי: אפשרי... רגע, בואו נראה מה אמר הקהל. (מתקשרת בסלולרי) כן, סימה? טמי. אני צריכה את הנתונים של היום, האס.אמ.אסים... כן...
צבי: אני אומר מאתיים.
יואבי: מה פתאום, יותר קרוב לשבע-מאות. רבאק, שמונה-מאות.
טמי: אני שומעת... תודה סימה'לה נשמה. ביי. (מנתקת). חמש-מאות שבעים אלף ומשהו. לא רע בשביל החצי בלי הקוּסית. אבל נראה לי שזה עם הקעקועים מיצה את עצמו.
צבי: לא, לא, הוא עוד מביא המון אס.אמ.אסים.
יואבי: אז הבחור עם העין האחת. באמת נמאס להסתכל עליו, ורבאק, נינט הוא לא יהיה. אפילו לא סעדו.
צבי: טמי, אז מה נסגר עם האס.אמ.אסים?
טמי: אמרתי לך, חמש...
צבי: לא, התוצאות.
טמי: אה, רגע (מתקשרת בסלולרי) סימה? את יכולה להכניס לנו את המעטפה? תודה מותק (מנתקת). הקיקלופ זו אופציה לא רעה. מה עם הכושית הסינית?
יואבי: לא, אני מת עליה, היא מאגניבה. איך מצאנו מישהי כזו? רבאק, אנחנו טובים.
צבי: עד שהמעטפה מגיעה, אני מסתכל מה אומרים ברשת (ניגש לצג ושולף מקלדת ועכבר).
(שתיקה, פרט לקולות המקשים המתקתקים, ונקישות ציפורניים על השולחן).
(דפיקה בדלת. טמי קמה, פותחת אותה, נוטלת המעטפה וסוגרת הדלת. מתיישבת חזרה ופותחת המעטפה).
טמי: טוב, הקוּסוֹן מקום ראשון, אבל זה היה ברור.
צבי: כן, אם מחפשים אותו בגוגל יש כבר שלושים וארבע מיליון תוצאות.
טמי: הכושית הסינית מקום שלישי. במקום האחרון אחינועם ניני.
יואבי: דברנו על זה, רבאק, יש לה אף גדול אבל זה לא הופך אותה לאחינועם ניני.
טמי: אבל היא גם שרה כמו אחינועם ניני.
יואבי: כמו אחינועם ניני אחרי שנתיים בשבי החיזבאללה, את מתכוונת.
צבי: דווקא אוהבים אותה הטוקבקים באתר...
טמי: הקיקלופ במקום טוב באמצע. אז אולי בכל זאת הערבי?
צבי: זה מה שחושבים כאן, שעכשיו יעוף הערבי.
יואבי: אז בטח לא הוא. מה עם המקועקע?
צבי: את רוב האנשים הוא ממש מגעיל... הוא נכס רייטינג, זה ברור. טוב, אז הלסבית?
טמי: נראה לי שכן. היא הגיעה למקום הרביעי, לא גבוה מדי.
יואבי: או קיי, אני בסדר עם זה. היא והכושית הסינית יהיו השניים האחרונים.
טמי: כן, זה מצוין. אנשים ינשמו לרווחה כשיתברר שהכושית הסינית לא עפה.
יואבי: רבאק, אנחנו טובים.

משיר של "חובבי ציון" נותר צהוב (4, 4)

רוצה מנות, רוצה בננה, יוגלי ורימון,
ומקרוני, עוף וקינמון,
ולא אכפת לי גם מאיך שהן צלויות,
כי מה שבא לי לאכול זה רק מנות.

במועדון מזמין לה פסטה בייגל עם לימון,
אני רוצה שהיא תחמיץ מלפפון,
היא מחייכת ואומרת "בוא לנגוס"
אני קורא למלצרית "תביאי לי כוס"
פתאום קולט בצד ניוקי ובצל,
עם מיונז, ולהפסיד את זה חבל!
תראה איך שהן לאט לאט מטוגנות
עם מיונז אבל בקטע של מנות...

ready for bacon?
are you ready?

תראה בטטה, וביצים קשות,
אני חושב אני צריך פה אנטריקוט,
נראה שעכשיו ברוקולי:
הלילה אף אחת כבר לא תהיה בפי.
נו איפה, איפה יש פחזניה?
יש כנראה בשירותים לחמניה.
אני לא נשאר במועדון כדי להקפיץ,
מזל שאלוהים ברא את כוס המיץ!

חושב על נענע, יוגלי ורימון,
על מקרוני, עוף וקינמון.
ולא אכפת לי גם מאיך שהן צלויות,
כי מה שבא לי לאכול זה רק מנות.
חושב על נענע, יוגלי ורימון,
על מקרוני, עוף וקינמון.
ולא אכפת שזה לא אמיתי...
כי בדמיון שלי כולן בצלחתי!

שופט, מכללה, מדבר ומזימה (10)

שמעתי עכשיו שנשבר שיא העולם בריצת 100 מטרים לגברים. השיא החדש עומד על 9.72 שניות, שיפור של שתי מאיות מהשיא הקודם, והוא הושג בניו יורק, עם רוח גבית (מותרת) של 1.7 מטרים לשניה, ע"י יוסיין (Usain) בולט (אין לי מושג איך מבטאים את השם הפרטי, נחשתי). בולט? Bolt? תעשו לי טובה. וג'יימס פיש הוא אלוף העולם בשחייה (למרות שמארק ברֶסט שבר את השיא בסגנון חזה), ויוסי מטקה הוא אלוף ישראל בטניס. נו באמת.

שיר של מוניקה סקס, או פרשנות מוסלמית לשיר של נעמי שמר? (3, 5)

היא אמרה לי פירה,
עם מחית של דגים,
נשכור לנו מנגל בדרום תל-אביב
ונצלה שיפודים
ונצלה מעורב ובקר
נמצא מסעדה בשרית לא רצינית
וגם נחטוף לביבה,
אולי גם תמצא איזה תות עץ עם קציצה,
לא משהו עמוק, משהו מתוק,
קישוא ממולא,
עם המון מרינדות
והמון לימונים,
הקרוטון יהיה שיפון
כמו שבטטה טעים.


יש מין מאפה, נעשה מהר,
כשאני רוצה לא להתעסק
עם המיץ והכרישה
איך אני עושה כבישה,
דלעת, פטריה,
זאת העגבניה
זה מה שאני צולה,
וככה קרם ברולה.

כולם יסבלו מהפשע לפיו ראש עיר הוא חבר כנסת (4, 8)

לא חשבתי על זה קודם, אבל מסתבר ששינוי החקיקה בעניין הפנסיה שעליו כתבתי בפוסט הזה, טומן בחובו עונש קולקטיבי נוסף. חלק מהשינוי הוא ביטול המסלול ההוני בביטוחי מנהלים, המסלול שבו בגיל פרישה ניתן לקבל סכום כסף חד-פעמי נטול מס (במקום קצבה חודשית). המסלול, כאמור, בוטל, וכעת כל תוכניות פנסיה הן קצבתיות.
העילה לביטול, מסתבר, היא העובדה שהיו אנשים ש"לקחו את הכסף ובזבזו אותו על מתנות לילדים ולנכדים, והגיעו לגיל מבוגר בלי כסף." כך לפחות לפי פרשן כלכלי ששמעתי אתמול בטלוויזיה. אם אכן זו הסיבה, זה עצוב מאד בעיני. זו עוד דוגמא לפטרנליזם הלאומי ולעונש הקולקטיבי שמוטל על כולנו בגלל כמה אנשים שלא מסוגלים לנהל את עצמם ואת כספם. זה פשוט מעצבן.

עיט, למשל, או תרנגול שפוגע בכביש בהולך רגל? (3, 4)

האם שמתם לב לעובדה הבאה? אני בוודאי לא הראשון ש"עולה" על זה, אבל אותי זה מעניין:

יש המון מילים בעברית שקשורות לממלכת החי, שהן בעלות הברה אחת - הרבה יותר מבתחומים אחרים: סוס, דב, פיל, קוף, שור (וגם פר), דג, סול, נץ, בז, כוס, תן, שה, עז, צב, גדי, צבי, ג'וק, כפיר, זבוב.

אינני יודע כמה מילים מתוך הרשימה הזו הומצאו ע"י אליעזר בן-יהודה, או האקדמיה ללשון העברית, וכמה היו חלק מהעברית הקדומה. אני נוטה לחשוב שמילים בעלות הברה אחת הן "חשובות" יותר בקונטקסט שבו הומצאו, ולכן סביר שרובן עתיקות, ובאו לעולם כאשר הלשון הייתה צריכה להתמודד אם סביבה רווית בעלי חיים. אבל, כמובן, הסברה הזו יוצרת בעיות. ראשית, סביר להניח שגם עולם הצומח היה רלוונטי במידה רבה לחיים באותה תקופה, אבל נראה לי שיחסית לכמות המילים שקשורות לעולם זה, יש מעט מילים בנות הברה אחת.
שנית, ובאופן כללי יותר, הסברה הזו מבוססת על קריטריון של "חסכנות" בדיבור - ככל שהמילה נמצאת בשימוש רחב יותר, עליה להיות קצרה יותר. מעניין, אם-כך, למה יש כל-כך הרבה הברות בודדות שאינן מילים - הרי "חסכוני" יותר לדבר בהברות בודדות. כלומר, כאשר מומצאת מילה חדשה - נאמר, "סלק" - מדוע יש צורך בשתי הברות? הסיבה עשויה להיות המבנה מבוסס השורשים של השפה - דהיינו, המילה "סלק" היא שימוש בשורש ס.ל.ק. בבניין קֶטֶל; ואולם, כידוע, שפות, והעברית בפרט, עמוסות ביוצאים מן-הכלל, ואם אכן קריטריון החיסכון היה שריר, ניתן היה לקרוא לאותו ירק "סֶלְק" ("selk"), כיוצא מן-הכלל.
אז אולי החסכון אינו הקריטריון היחיד, או העיקרי, לאורכן של מילים. אם כן, חזרנו לשאלה המקורית: מדוע יש מילים רבות כל-כך בנות הברה אחת בעולם החי?

אגב, יש לי הרגשה, לא מבוססת כלל, שבאנגלית יש, יחסית, הרבה יותר מילים בנות הברה אחת. אולי העברית סתם פלצנית?

מוציא חלקי משחק מהתחרות ומנקה אותם (4, 4)

מדיח כלים - איזה מכשיר שימושי. חוסך שעות של עמידה ליד הכיור; מאבק בעשרות צלחות, כוסות, מזלגות, סכינים וכיוצא באלה; חוסך סבון כלים ומים (אמנם על חשבון חשמל); בקצרה - מכשיר נהדר.

אז למה, לכל הרוחות, אני צריך לשטוף את הכלים לפני שאני מכניס אותם למדיח? משל למה הדבר דומה?

• אתה רוצה לחשב כמה זה 27 כפול 45 במחשבון, אבל כדי שהמחשבון יוכל לבצע את החישוב המסובך, עליך לחשב עבורו תחילה את המכפלות 7x4, 7x5, 2x4 ו- 2x5.
• את נכנסת למכונית, אולם טרם התנעתה את צריכה לדווש מספר שניות דרך חור ברצפת הרכב (דמיינו "פרד פלינסטון").
• אתה מעוניין לאפות עוגה. אתה מכין את הבלילה והמילוי, שופך הכל לתוך תבנית אפייה משומנת ומחמם את התנור ל- 200 מעלות. חצי דקה טרם כניסת העוגה לתנור, אתה מדליק נר קטן, מהנרות הקטנים שמקבלים בערכות להדלקת נרות שבת ביום שישי ברחובות מסוימים בירושלים, ומחזיק את התבנית מעל הלהבה. התבנית הרי לא יכולה להיכנס ללא חימום מקדים לתנור.
• את ניגשת לצחצח שיניים. טרם הצחצוח במברשת הרגילה, על שינייך לעבור נקיון מקדים ע"י מברשת קטנה.
• אתה מעוניין לקבל שירות ממשרד ממשלתי. אתה ניגש לפקיד אבל דקה לפני אתה ממלא עשרות טפסים שמקצרים את משך העבודה שלו (הממממ....)

אתם מבינים את הרעיון. איזה תכנון לקוי, איזה באג בדיזיין, איזו אווילות - וזה, כמובן, לא הגרוע ביותר. הגרוע ביותר הוא שהאנושות, אם אפשר לקרוא לה כך, מקבלת את זה בשוויון נפש! מובן, חייבים לשטוף את הכלי לפני שמכניסים אותו למדיח, הרי המדיח לא מסוגל לטפל בלכלוכים גדולים/קשים/שומניים/חומציים/טעימים/דוחים. סליחה? אז שמי שמתכנן מדיחי כלים, שיתכנן אותו יותר טוב, כך שיוכל לטפל בכל הלכלוכים. זה תפקידו. אם אני עומד ושוטף את הכלי, בשביל מה אני צריך מדיח?