ד'יזראלי, למשל, ממציא לנו פטנטים (4, 6)

שלוש ההמצאות שכל הורה טרי היה רוצה:

1. האם התינוק שלך אוכל מספיק? כמה מיליליטר חלב יונקת בבת עיניך בכל האכלה? האם תמיד תאלצי להמתין לביקור בטיפת החלב כדי לדעת אם עוללך מקבל די מזון? האם תאלצי לוותר על הנקה לטובת הבקבוק המפליא בשנתותיו? לא עוד! רפידת ה"מד-שד" מתלבשת על שדך ומודדת את כמות חלב-האם שנפלט. תוכלי לרכשה במגוון צבעים, כולל צבע גוף, ובמגוון נפחי גביע (מ- C ועד EE). סימוני הכמויות, במיליליטרים, מעדכנים את עצמם אוטומטית עם שינוי תנוחת הנקה וכיוון פטמה. כעת תוכלי לדעת בדיוק כמה חלב נשאב. (ועכשיו חדש! מד-שד פוש-אפ).
2. בלילה ממוצע אתם קמים חמש פעמים רק בכדי לדחוף מוצץ לפי התינוק. בלילות קשים במיוחד, אולי כאשר הפעוט חולם חלומות ביעותים, אתם עשויים למצוא את עצמכם מדדים בין מיטתכם למיטתו עשרות פעמים. אתם יודעים מה חסר לכם: ה"מוצצועה". מוצץ המתחבר לרצועה שמתלבשת אל מאחורי הראש - בדומה לשחקני כדורסל שחובשים משקפיים. כעת המוצץ ישאר תקוע בפי התינוק לילה שלם, ואתם תזכו למנוחה לה אתם כה זקוקים (ועכשיו מבצע! כל הרוכש שתי ערכות מוצצועה מקבל קורס החיאה, כולל הנשמה, חינם).
3. הילד נפל ושבר את היד. מה עושים? רצים-אצים לקופת החולים, עוברים חוויה מאתגרת בחדר צילום הרנטגן ולבסוף עוזבים כשידו העדינה נתונה בגבס גס. הוא נראה כל כך חמוד, שאם הייתם יודעים הייתם שוברים לו את היד בעצמכם. והנה, ערב בא, והיצור, אבוי, התלכלך. דרושה אמבטיה. צרה צרורה: אסור שהגבס ירטב! מיד מגיעה שקית הניילון, הגומי שאוטם (וצריך להיזהר לא לעצור את הדם!) וההקפדה היתרה. לא עוד! קבלו את הגֶבלֶס - גבס ללא גבס. עמיד במים, בחלב אם, בתחליף חלב, במרק ובמגוון גדול של נוזלים. ניתן להסרה בקלות ע"י רופא, אך עמיד בפני נסיונות של הילד להסירו. לא כואב ולא מגרד, ואפשר אפילו לצייר עליו! (ועכשיו מבצע שניים במחיר אחד! ילדך שבר את היד? שבור גם אתה - ובחינם!)

טפש ורופס, לפי עגנון (4, 4)

סרטון נחמד וחשוב ששלחה לי המדהימה: http://www.storyofstuff.com. זה לוקח כ- 20 דקות, אבל שווה כל אחת מהן.

תוכנית טלוויזיה על היווצרותה של השמש, למשל (4, 4)

מערכה ראשונה


(השלושה נכנסים לחדר ישיבות גדול וריק, עם שולחן סגלגל ועליו מספר צגי מחשב דקים).
צבי: וכשמרגול ניסתה את המשקפיים של המאסטרו...
יואבי: כן, זה היה מצוין.
צבי: אבל הכי טוב היה כשהקוּסוֹן החליף למכנסיים הצמודים, ואז...
טמי: טוב, חבר'ה, הזמן קצר. את מי מדיחים היום?
יואבי: דבר אחד ברור, את הערבי אי-אפשר. רבאק, נצטרך אותו לפחות בחצי-גמר, לדואט עם מרים טוקאן.
צבי: לא יודע, זה צפוי מדי. אבל אני מסכים שבינתיים צריך להשאיר אותו. מה עם הלסבית?
טמי: אפשרי... רגע, בואו נראה מה אמר הקהל. (מתקשרת בסלולרי) כן, סימה? טמי. אני צריכה את הנתונים של היום, האס.אמ.אסים... כן...
צבי: אני אומר מאתיים.
יואבי: מה פתאום, יותר קרוב לשבע-מאות. רבאק, שמונה-מאות.
טמי: אני שומעת... תודה סימה'לה נשמה. ביי. (מנתקת). חמש-מאות שבעים אלף ומשהו. לא רע בשביל החצי בלי הקוּסית. אבל נראה לי שזה עם הקעקועים מיצה את עצמו.
צבי: לא, לא, הוא עוד מביא המון אס.אמ.אסים.
יואבי: אז הבחור עם העין האחת. באמת נמאס להסתכל עליו, ורבאק, נינט הוא לא יהיה. אפילו לא סעדו.
צבי: טמי, אז מה נסגר עם האס.אמ.אסים?
טמי: אמרתי לך, חמש...
צבי: לא, התוצאות.
טמי: אה, רגע (מתקשרת בסלולרי) סימה? את יכולה להכניס לנו את המעטפה? תודה מותק (מנתקת). הקיקלופ זו אופציה לא רעה. מה עם הכושית הסינית?
יואבי: לא, אני מת עליה, היא מאגניבה. איך מצאנו מישהי כזו? רבאק, אנחנו טובים.
צבי: עד שהמעטפה מגיעה, אני מסתכל מה אומרים ברשת (ניגש לצג ושולף מקלדת ועכבר).
(שתיקה, פרט לקולות המקשים המתקתקים, ונקישות ציפורניים על השולחן).
(דפיקה בדלת. טמי קמה, פותחת אותה, נוטלת המעטפה וסוגרת הדלת. מתיישבת חזרה ופותחת המעטפה).
טמי: טוב, הקוּסוֹן מקום ראשון, אבל זה היה ברור.
צבי: כן, אם מחפשים אותו בגוגל יש כבר שלושים וארבע מיליון תוצאות.
טמי: הכושית הסינית מקום שלישי. במקום האחרון אחינועם ניני.
יואבי: דברנו על זה, רבאק, יש לה אף גדול אבל זה לא הופך אותה לאחינועם ניני.
טמי: אבל היא גם שרה כמו אחינועם ניני.
יואבי: כמו אחינועם ניני אחרי שנתיים בשבי החיזבאללה, את מתכוונת.
צבי: דווקא אוהבים אותה הטוקבקים באתר...
טמי: הקיקלופ במקום טוב באמצע. אז אולי בכל זאת הערבי?
צבי: זה מה שחושבים כאן, שעכשיו יעוף הערבי.
יואבי: אז בטח לא הוא. מה עם המקועקע?
צבי: את רוב האנשים הוא ממש מגעיל... הוא נכס רייטינג, זה ברור. טוב, אז הלסבית?
טמי: נראה לי שכן. היא הגיעה למקום הרביעי, לא גבוה מדי.
יואבי: או קיי, אני בסדר עם זה. היא והכושית הסינית יהיו השניים האחרונים.
טמי: כן, זה מצוין. אנשים ינשמו לרווחה כשיתברר שהכושית הסינית לא עפה.
יואבי: רבאק, אנחנו טובים.

משיר של "חובבי ציון" נותר צהוב (4, 4)

רוצה מנות, רוצה בננה, יוגלי ורימון,
ומקרוני, עוף וקינמון,
ולא אכפת לי גם מאיך שהן צלויות,
כי מה שבא לי לאכול זה רק מנות.

במועדון מזמין לה פסטה בייגל עם לימון,
אני רוצה שהיא תחמיץ מלפפון,
היא מחייכת ואומרת "בוא לנגוס"
אני קורא למלצרית "תביאי לי כוס"
פתאום קולט בצד ניוקי ובצל,
עם מיונז, ולהפסיד את זה חבל!
תראה איך שהן לאט לאט מטוגנות
עם מיונז אבל בקטע של מנות...

ready for bacon?
are you ready?

תראה בטטה, וביצים קשות,
אני חושב אני צריך פה אנטריקוט,
נראה שעכשיו ברוקולי:
הלילה אף אחת כבר לא תהיה בפי.
נו איפה, איפה יש פחזניה?
יש כנראה בשירותים לחמניה.
אני לא נשאר במועדון כדי להקפיץ,
מזל שאלוהים ברא את כוס המיץ!

חושב על נענע, יוגלי ורימון,
על מקרוני, עוף וקינמון.
ולא אכפת לי גם מאיך שהן צלויות,
כי מה שבא לי לאכול זה רק מנות.
חושב על נענע, יוגלי ורימון,
על מקרוני, עוף וקינמון.
ולא אכפת שזה לא אמיתי...
כי בדמיון שלי כולן בצלחתי!

שופט, מכללה, מדבר ומזימה (10)

שמעתי עכשיו שנשבר שיא העולם בריצת 100 מטרים לגברים. השיא החדש עומד על 9.72 שניות, שיפור של שתי מאיות מהשיא הקודם, והוא הושג בניו יורק, עם רוח גבית (מותרת) של 1.7 מטרים לשניה, ע"י יוסיין (Usain) בולט (אין לי מושג איך מבטאים את השם הפרטי, נחשתי). בולט? Bolt? תעשו לי טובה. וג'יימס פיש הוא אלוף העולם בשחייה (למרות שמארק ברֶסט שבר את השיא בסגנון חזה), ויוסי מטקה הוא אלוף ישראל בטניס. נו באמת.

שיר של מוניקה סקס, או פרשנות מוסלמית לשיר של נעמי שמר? (3, 5)

היא אמרה לי פירה,
עם מחית של דגים,
נשכור לנו מנגל בדרום תל-אביב
ונצלה שיפודים
ונצלה מעורב ובקר
נמצא מסעדה בשרית לא רצינית
וגם נחטוף לביבה,
אולי גם תמצא איזה תות עץ עם קציצה,
לא משהו עמוק, משהו מתוק,
קישוא ממולא,
עם המון מרינדות
והמון לימונים,
הקרוטון יהיה שיפון
כמו שבטטה טעים.


יש מין מאפה, נעשה מהר,
כשאני רוצה לא להתעסק
עם המיץ והכרישה
איך אני עושה כבישה,
דלעת, פטריה,
זאת העגבניה
זה מה שאני צולה,
וככה קרם ברולה.

כולם יסבלו מהפשע לפיו ראש עיר הוא חבר כנסת (4, 8)

לא חשבתי על זה קודם, אבל מסתבר ששינוי החקיקה בעניין הפנסיה שעליו כתבתי בפוסט הזה, טומן בחובו עונש קולקטיבי נוסף. חלק מהשינוי הוא ביטול המסלול ההוני בביטוחי מנהלים, המסלול שבו בגיל פרישה ניתן לקבל סכום כסף חד-פעמי נטול מס (במקום קצבה חודשית). המסלול, כאמור, בוטל, וכעת כל תוכניות פנסיה הן קצבתיות.
העילה לביטול, מסתבר, היא העובדה שהיו אנשים ש"לקחו את הכסף ובזבזו אותו על מתנות לילדים ולנכדים, והגיעו לגיל מבוגר בלי כסף." כך לפחות לפי פרשן כלכלי ששמעתי אתמול בטלוויזיה. אם אכן זו הסיבה, זה עצוב מאד בעיני. זו עוד דוגמא לפטרנליזם הלאומי ולעונש הקולקטיבי שמוטל על כולנו בגלל כמה אנשים שלא מסוגלים לנהל את עצמם ואת כספם. זה פשוט מעצבן.