באוגנדה נמכרו תפוחים בזול? (4, 5)

אני לא יודע אם זה ייחודי למדהימה שלי*, או שזה אופייני לנשים רבות. תאמרו לי אתם.
תוך כדי מסע קניות שגרתי, נתקלת המדהימה במוצר אשר, נאמר זאת בעדינות, הצורך שלנו בו מוטל בספק. מקדם אותנו שלט: במבצע! המוצר נבחן אנה ואנה, ואז מתפתח דיאלוג כזה:

"רק 30 שקלים!" היא קוראת באושר.
"אבל אנחנו לא צריכים את זה," אני מנסה.
"אולי נצטרך בעתיד."
"אז נקנה בעתיד."
"אבל עכשיו זה במבצע."
"לכי תדעי, אולי יהיה מבצע יותר טוב."

או אז מגיע הטיעון המנצח:

"אבל במקור זה 600 שקלים!"

או, יש לנו כאן 95% הנחה. הנקודה שברורה לי היא, כמובן, שזה בכלל לא משנה כמה זה עלה במקור. הנקודה שפחות ברורה לי היא, אם כך, למה לה לא משנה כמה עולה להם לייצר את המוצר? הרי שלפי אותו הגיון, אם עלות ייצור המוצר (ונתחשב באריזה, הובלה, אחסון וכל השאר) היא שקל וחצי, הרי שאנחנו נדפקים ב- 95%, כי "הם" קבלו הנחה של 95% במכירת המוצר**. אז למה שנקנה בכזה מחיר רע?
הגיון של נשים. אני לא מבין כיצד המילה "מבצע" מהלכת עליהן קסם. חוויתי אפילו מצב שבו בטלוויזיה נאמרה אותה מילה, והיא זו שגרמה לה להרים את הראש ולהתעניין בפרסומת.
איכשהו, תמיד מסתבר בדיעבד שאני פשוט לא מבין, שלמעשה לא רק שאנחנו צריכים את המוצר ומשתמשים בו, גם לא ברור איך הסתדרנו בלעדיו; ומאותו רגע אותו מוצר הופך לבן-בית, ואנו קונים אותו גם כשיש הנחה רק של 20%, וזאת לאחר העלאה של כ- 30% במחיר המקורי.
אגב, הטענה שלי ש"אולי יהיה מבצע יותר טוב בעתיד" נשארת תמיד ללא מענה. אני מניח שהתשובה היא לאורך הקווים של "מצוין, נקנה גם אז".

* שאני אוהב מאד מאד.
** ולמעשה הרוויחו 2000%; אם הייתי רוצה לדייק, הייתי מציע מעט יותר מ- 15 שקלים לייצור המוצר.